<h1>ראב"ן סימן ר"צ</h1>
<h2>דף טו.</h2>
רב הונא זבן פרה לגוי א"ל רב חסדא מאי טעמא עבד מר הכי התנן אין מוכרין להן בהמה גסה כו' א"ל אימא לשחיטה זבנה, וכוותיה קיימא לן ועבדינן כוותיה דהא רב אשי קאי כוותיה דהוא בתראה ואמר כל היכא דאיכא למיתלי לצד היתר תלינן ואמר לשחיטה זבנה. ורב הונא כבית הילל עבד ומתני' דלא כב"ה, ובעיא דשור של פטם [ט"ז.] אליבא דתנא דמתני' איבעיא ולהכי לא פשיט להו מדרב הונא. וסוסים נמי זבנינן להו כבן בתירא דמתיר בסוס למכור מפני שהוא עושה בו מלאכה שאין חייבים עליה חטאת דהוא רכיבה דהחי נושא את עצמו הוא, ואע"פ שמלאכתו נמי לאיסור כגון חרישה ודברים אחרים, כיון דמלאכתו נמי לרכיבה תלינן להיתר ואמרינן לרכיבה זבנה, ואמרינן הלכה כבן בתירא. וכן נמי להשאיל ולהשכיר שרי משום דילמא לרכיבה קא בעי לה.
